הגורו נמצא בתוכך

בליל הירח המלא הראשון, לאחר יום היפוך הקיץ (21.06) נחגג חג מיוחד מאד. שמו הוא גורו פורנימה.

פורנימה הוא הירח המלא וגורו היא מילה המורכבת משתי הברות גו ו-רו שמשמעותן היא "זה המסלק את החשכה", כפי שהירח מסלק את החושך בכל לילה והירח המלא מאיר את הלילה החשוך באור בהיר.

הגורו פורנימה הוא החג בו חוגגים את המורים אשר לימדו אותנו דבר מה על חיינו והסירו, בדיוק כמו הירח המלא, את מעטה החשכה המטאפורי שאפף אותנו, באמצעות הידע שהעבירו לנו.

בחג הזה מציינים את מסורת העברת הידע ממורה לתלמיד ואת השינוי אותו מחולל הידע הזה בחיים של זה שמקבל אותו. בחיי פגשתי במספר לא קטן של מורות ומורים, כל אחת ואחד מהם חולל בי איזו שהיא תמורה. שלושה מהם, שתי מורות ומורה אחד, חוללו בי את את התמורה המשמעותית ביותר ועזרו לי להבין טוב יותר את הדרך בה אני מתרגל, את הדרך בה אני מתייחס לחיי והדרך שבה אני משלב בין שתי אלו.

אך לא רק המורים מלמדים אותך משהו. לעיתים גם התלמידים הם אלו שמלמדים אותך דבר או שניים על עצמך, כמורה וכאדם, ולכן בעיני החג הזה - מציין לא רק את היררכיית הידע, אלא באופן כללי את כל מי שלימד אותך משהו ששינה אותך ואת החיים שלך, באופן מינורי או באופן מאז'ורי, בצורה משמעותית מאוד או דרך שינוי קטן שגרם לתהליך כלשהו להתחיל בך, לתובנה כלשהי לנבוט בך.

הגורו אינו מודל לחיקוי.

הוא או היא אינם אדם אשר עליך להיות כמותו. הגורו אינו רוצה להפוך אותך להיות חלק ממנו, אלא שואף שתהיה יותר ממך.

לגורו יש מטרה ברורה והיא לעזור לך, דרך הכלים אשר ברשותו.ה, לפוגג את מעטה החשכה או אי הידיעה המכסה על האור הקיים בך , בכדי שהאור הזה יוכל להציף אותך ולהאיר לך את הדרך הנכונה לך. הגורו נותן לך יד, עד שלא יהיה לך צורך ביד ותוכל לצעוד לבד בבטחון מתוך ידיעה שהדרך שבחרת תוביל אותך למקום טוב יותר עבורך.

כפי שלירח אין אור משל עצמו, אך יש ביכלתו לשקף ולהחזיר את אור השמש אל העיניים של המתבונן בו - כך גם הגורו משקף עבורך את הפוטנציאל הקיים בך ועוזר לך, בעזרת הידע שלו, ללכת לאורו.

הגורו פורנימה הוא היום בו נחגגים אלו אשר עוזרים לך להיות עצמך, אלו המראים לך את הדרך שבה נכון לך לצעוד, אלו אשר מסייעים לך להבין שיש בך כבר אור ושבעזרתם תהיה לך האפשרות להאיר את אותה אלומת אור - בכיוון שנכון לך.

לכל אחד ואחת מאיתנו יש מישהו כזה או מישהי כזו, שיצרו בנו את הכיוונון העדין הזה ששינה בנו משהו.

היום הזה, היא ההדמנות לחשוב עליהם, להודות להם, לאחל להם טוב, כי לולא הם - משהו עבורנו אולי היה טיפה פחות מובן.