חיפוש
  • orikeren

הזדמנות לשנות הרגלים

בתחילת השבוע הזה, שבוע שבו זוגתי הייתה בחו"ל ואני נשארתי לבד עם הילדים, הצבתי לעצמי מטרה לבחון את ההרגלים שלי ולנסות לראות האם ישנם דברים שכבר לא משרתים אותי היטב, דברים שאפשר לשחרר או לכל הפחות לאוורר. השינוי הזה, בו כל האחריות היא עלי, חלוקת הזמן היא שונה ובכלל כל השגרה משתנה - הייתה לי מאתגרת במחשבה ראשונה, אבל הבנתי שמצב החדש הזה, הוא אפשרות להביט על הדברים בצורה קצת יותר קשובה.

הדבר הראשון שהבנתי הוא שקפה בבוקר היא הפעולה הראשונה שאני עושה, והיא לאו דווקא טובה לי. אני רגיל לשתות קפה, לעיתים יותר ולעיתים פחות אבל הבנתי שאני קצת תלוי בדבר הזה. שאני עייף אני שותה קפה ושאני רעב אני שותה קפה.

את ספל הקפה הראשונה של הבוקר החלפתי בשתי כוסות מים אחת אחרי השניה. זה גרם לי להתעורר מהר יותר ולהשאר באופן מפתיע ערני יותר זמן במהלך היום. עוד דבר שזה עשה, זה להוריד את החשק לקפה באופן כללי, עד שהוא כמעט נעלם. היום יום שבת, אני שבוע וחצי ללא קפה בכלל והפחתתי בצורה משמעותית גם מאכלים המכילים סוכר.

דבר נוסף שגיליתי הוא שלומר "לא" לנוכח בקשות של הילדים, היה משהו שהייתי עושה די הרבה, הרבה פעמים מתוך מחשבה על עצמי ולא עליהם (אין לי כוח לארח חברים, אין לי חשק לנקות את המרפסת אחרי עבודות יצירה. . . ). החלטתי לשנות את המינון מעט, להחליף הרבה "לא" ב-"כן" והתגובה היתה מידית. גיליתי שהילדים רגועים יותר, משתפים פעולה יותר, וגם יכולים להתמודד טוב יותר כאשר ה"לא" מגיע ממקום הגיוני.

דיברנו יותר, אני והם, הסברנו את עצמנו יותר וזה הביא לשקט יחסי בהתנהלות בבית. גם ביני לבינם וגם בינם לבין עצמם.

בתחילתו של השבוע חשבתי על כל המשימות שיש לי להשלים, גם דברים שלי וגם דברים הקשורים במשפחה. כאשר הסתכלתי על השבוע כשבוע שלם, קצת יצאה לי הרוח מהמפרשים. ראיתי שיש הרבה דברים להספיק והרבה אירגונים לעשות. ההחלטה שקיבלתי הייתה להתייחס לשבוע לא כאל שבוע אלא כאל שבעה ימים נפרדים ולהתמודד בכל יום עם מה שיש לעשות בו. כאשר הבטתי כך על השבוע, היה לי קל יותר לעבור כל יום, מכיוון שהאתגר שכל יום זימן היה אתגר קטן יותר ובר השגה בקלות יותר. הראיה הזו עזרה לי להתמודד טוב יותר עם מה שרציתי לעשות ולהספיק. אתגרים קטנים, נצחונות קטנים שמתגבשים בסופו של דבר לניצחונות גדולים.

יצרתי לעצמי שגרת בוקר, שעזרה לי לארגן את הילדים ואת עצמי מהר יותר ובצורה יעילה יותר וחסכה עצבים וצעקות ("אתם תאחרו!!!" ) כמעט לגמרי.

הלקח מכל השבוע הזה, הוא שבכדי להתמודד עם אתגר צריך פשוט להתמודד איתו - ההתמודדות הרבה פחות מאתגרת מהמחשבה על ההתמודדות.

והנה חלף לו שבוע של געגועים, זוגתי שבה הביתה סוף סוף ולי נותר רק לקוות שאת הלקחים שהפקתי בשבוע הזה, אוכל ליישם ולתחזק גם מעכשיו והלאה, כאשר הכל חוזר בחזרה לשגרה.


A coffee cup stands on a table next to the hands of someone who write a note




6 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול