חיפוש
  • orikeren

כשיש ספק

את דרכי בתרגול היוגה התחלתי בכל הכוח. תרגלתי כמה שרק יכלתי ועברתי ממורה למורה, בודק ומתרגל ומתנסה בשיטות שונות וזרמים שונים, כאשר ההתלהבות מהדבר החדש הזה שנכנס לי לחיים מתדלקת את מנוע המוטיבציה הפועל במלוא העוצמה.

כדרכם של דברים שמתחילים מהר וחזק, עם הזמן ההתלהבות הראשונית שככה ומצאתי את עצמי מבין יותר מה נכון לי וכמה, מי המורים שאליהם אני מתחבר ומי לא ומה עלי לעשות בכדי שההתקדמות שלי לא תעצר.

כמובן, שבשלב כלשהו ומכיוון שמאד אהבתי את מה שעשיתי, הבנתי שעל מנת להמשיך - אני צריך להסכים עם עצמי להיות במקום הזה שממנו אין יותר עליה חדה מעלה, אלא מישור שבו תשומת הלב והרצון להתקדם חייבים להתיישר עם ההתמדה עצמה, ההעמקה במה שיש ופחות חיפוש אחרי משהו חדש ומאד מרגש.

אחת המורות שלי קראה למישור הזה "מחסום השלוש שנים".

המקום שבו החדש הופך למוכר, ההתקדמות הופכת קשה יותר (כי היא לאט לאט הופכת מציאותית יותר) ובעיקר השלב הזה שבו מתעוררים ספקות. שאלות כמו "האם זה נכון עבורי?", "האם אני עושה משהו שטוב לי?", "האם הדרך שבחרתי היא הנכונה?" ובעיקר "האם יש לי את הרצון להמשיך הלאה?".


הספק הזה, פגש אותי לא פעם ולא פעמיים גם המון שנים אחר כך, כאשר הפכתי את היוגה לתחום העיסוק העיקרי שלי. הספק הזה שמנקר בראש ושואל כל מיני שאלות מאד מאד לגיטימיות כמו: "האם מה שבחרת הוא נכון עבורך?", "האם אין משהו טוב יותר שאתה יכול או צריך לעשות?", "האם אתה פועל מתוך כנות או ממניעים אחרים?" ועוד המון המון שאלות שמאטות מאד את היכולת להתקדם ולהתפתח.


הספק הזה, הוא מכשול בדרך וגם היוגה סוטרה מזכירה אותו (Samshaya) כאחד מתשעת המכשולים המסיחים את הדעת בדרך למטרה (1.30). הספק הזה בוחן את הכיוון אליך בחרת להתקדם ומעמיד בפניך מציאות אלטרנטיבית – מציאות שבה הדרך שנראית נכונה עבורך, אינה נכונה כלל. ספק הוא מכשול רציני, מכיוון שהוא מופיע בדרך כלל קרוב לתחילת הדרך ושיש לו הפוטנציאל להפוך לקיר מאד גבוה ברגע שהוא מתבסס בתודעה ומתחיל להכתיב את הפעולות והמחשבות שלך. הספק מוריד אותך לקרקע במובן המעכב של המשפט – לא הופך את הדרך לריאלית אלא הופך אותה לקשה יותר.

יותר מכל, הספק גורם למחשבה שלך להתפזר להמון כיוונים ולדרך המקורית שלך להיות מטושטשת ולא ברורה.


כדי להתקדם יש למוסס את הספק הזה, אבל איך? מהן הדרכים לעקוף את המכשול הזה?

היוגהסוטרה מציעה מספר פתרונות כאשר העקרון העומד מאחוריהם הוא התמקדות באמת אחת או באימון אחד או בזהות אחת – Eka Tattva Abhyasah - ואם נפתח את העקרון הזו, אז מה שהוא למעשה אומר הוא לחזור ולהזכר מה מניע אותך באמת. להזכר למה עליך לעשות את מה שבחרת לעשות, בכל הכנות – ולעשות אותו שוב ושוב, למרות הספקות. להתרכז בדבר האחד שהוא זה שגרם לך לצאת לדרך.

כאשר התחלתי ללמד, ניסיתי להבין מי אני כמורה. מה אני מביא איתי לתוך העולם הזה ולמי אני פונה. באופן מאד טבעי, ניסיתי לפנות לכולם ואז עם הזמן ההבנה שישנם דברים שמרגישים לי לא נכונים, היא זו שגרמה לי לפקפק בדרך שלי. האם אני בכלל טוב מספיק? האם אני מביא איתי כלים טובים? האם לנוכח ריבוי השיטות והמורים, יש לי בכלל מה לחפש פה? כל המחשבות האלו החלישו אותי וגרמו לי לשכוח למה אני כאן בכלל, למה בחרתי בדרך שבחרתי.

כאשר נוכחתי ביני לבין עצמי שזה התהליך שקורה, הבנתי שבכדי להביא את עצמי באמת לכדי מימוש, אני צריך להיות נאמן לדרך שבה אני מאמין, ללמד בצורה שאני מרגיש שהיא נכונה ולא לחפש לרצות.

למסמס את הספק הזה על ידי התמדה.


המניע המקורי הוא הכיוון הנכון בפרשת הדרכים שמעמידים בפניך הספקות, אליו עליך לפנות ובו עליך להמשיך. הכיוון הזה, ברגע שבחרת בו, נותן לך שוב את ההבטחה שהדרך שלך נכונה – לפעמים שונה ממה שחשבת, לפעמים שונה ממה שאחרים חושבים, אבל נכונה עבורך וכמו כל דבר שנעשה מתוך כוונה נכונה, הלב שלך מושקע בו ואם זה קורה, קשה מאד להגיע למקום לא טוב.

כמו בתרגול על המזרון, כך בחיים שהם התרגול שמחוץ למזרון – כשהדבר שגורם לך לזרוח הוא המניע וגם המטרה, הדרך הופכת מדוייקת, בטוחה וקלה יותר.



54 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול