לקראת כל חופשה אני אורז את מזרון התרגול שלי ואת כל האמביציה שאני מצליח לגייס בידיעה גמורה שככל הנראה, הילדים לא יאפשרו לי לתרגל בשקט והחדר במלון יהיה קטן מדי, ככל הנראה לא אצליח להתעורר מוקדם לתרגולי הבוקר לאחר ימים מתישים ומלאים בפעילות ולמעשה גם הפעם החופשה תהיה חופשה מהמוכר והרגיל ובמקומו תרגול של פניה האחרות של היוגה.
החופשה הנוכחית, שממנה חזרתי לא מכבר, הייתה שונה רק בדבר אחד – הפעם מראש לא ארזתי מזרון. הפעם החלטתי מראש לא לנסות לתרגל תרגול "של מזרון" ולתת דגש בלבדי ובלעדי לתרגול היוגה של החיים, של היום יום.
כיצד נראה תרגול שכזה? ובכן, קודם כל חשוב לזכור שבכדי לתרגל יוגה, יש להבין שהיוגה היא תרגול של איכויות. לא תנוחות, לא תנועה, לא נשימה – איכויות. איכויות של חיים. דרך התנועה, הנשימה והחקירה, מתגלות אותן איכויות בכל דבר למעשה וכך כל דבר יכול להפוך לתרגול יוגה, ברגע שנמצאות בו האיכויות הללו.
תרגלתי חמלה והמנעות מפגיעה, כאשר אשתי הודיעה תוך כדי נסיעה, שבתוך הארנק שלה נמצא עכביש. לאחר כ-40 ק"מ, ובזהירות רבה, שוחרר אותו עכביש למרגלות פרחי חרצית, תוך שאני נזהר מאוד שלא ימעך ושיגיע בשלום החוצה – כאילו לכמה רגעים הוא הדבר היקר ביותר שקיים.
תרגלתי התבוננות קשובה, דרך מבט בוחן בכל פרח ושיח שאותו עברתי, מעריך את שילוב הסגול-לבן-צהוב של פרחי הצפון. התבוננות מלאת פליאה בצורתם של הדרדרים ובגיאומטריה הנהדרת החוזרת בעלים הקוצניים שלהם. צבעו הכחול של צוואר טווס, והאפור של שני חרדונים, ריח של רפת ומגע של רוח בוקר והערכה מלאה של כל אחד מאלו.
מתחתי את הגוף שלי בבוקר, בעודי שוכב במיטה – מאריך את שרירי הרגליים, מרכך את שרירי האגן והצוואר – מזרים אנרגיה וחיות לקראת עוד יום של הליכה או נסיעה.
מתחתי את הגוף לאחר יום של הליכה, מוודא מה צריך לעשות בכדי לרכך את הגב והכתפיים, בלי לחשוב יותר מדי – רק לזוז בצורה טבעית.
נשמתי עמוק מהרגיל, כמה פעמים ביום, נתתי לאוויר למלא ולרוקן אותי, להרחיב לי את השרירים שעל הצלעות – להגיע לכל מקום שרק ירצה.
עצרתי את הנשימה, בצורה מכוונת, בצלילה בבריכת המלון – בחנתי מה הגוף מרגיש כאשר אין בו תנועה של אוויר, בדקתי מתי האיתות המדוייק לנשום שוב ונשמתי, ושוב בדקתי מה קורה בגוף ובראש שלי לאחר התרגיל הקטן הזה.
בחרתי שלא להתרגז גם שהילדים התאמצו מאד לריב ביניהם, וגיליתי שוב שכאשר לא מתרגזים מיד, המון אופציות חדשות לפתור סיטואציות מתגלות.
הרגשתי את הלב שלי מתרחב עם הנוף, עם מראה המשפחה שלי, רגע לפני שנת הלילה - הכרתי תודה על כל מה שיש לי.
והנה, ללא דקה אחת אפילו של תנוחות יוגה, של תרגילי נשימה "מסורתיים" – תרגלתי יוגה במשך שישה ימים ברצף וגיליתי את מה שכבר ידעתי מראש, שכאשר לא מתאמצים לתרגל בצורה מסויימת, התרגול האמיתי מפציע כמו השמש בבוקר, בכל פעם מחדש – ומאיר את הכל.
コメント