השנה עוד רגע נגמרת ומהמקום הזה אני מביט לאחור ומנסה להבין מה קרה השנה, לאן הצליתי להגיע ולמי הצלחתי להגיע.
המטרות שאני מציב לעצמי ומעודד את התלמידים שלי להציב לעצמם, מראש אינן בשמיים. בתחילת כל שנה, אני מציב לעצמי מטרה קטנה, להצליח לשנות משהו קטן, בחיים שלי ובחיים של התלמידים שלי, אני מנסה לעודד את הלומדות והלומדים אצלי, להביט על החיים שלהם כפי שהם באים בידי ביטוי באותו הרגע, ולייצר לעצמם סנקלפה, מטרה שאליה הם יהיו מחוייבים ולקראתה הם יתרגלו.
הסנקלפה הזו, אינה מטרת העל בחיים, היא אינה צעד דרמטי או מקום רחוק מאד מהמקום הנוכחי - אלא היא הרצון השלם להצליח להתגבר על משהו שמעכב, להביט במשהו שקשה להביט בו, להשלים עם משהו שקשה להשלים איתו.
יתכן והמטרה הזו תהיה להצליח לבחור בין שתי אפשרויות בכל סיטואציה, לראות את מציאות היום יום מיותר מזווית ראיה אחת. זו כשלעצמה מטרה מאתגרת מאד, למי שרגיל לחשוב ולהתנהג בדרך מאד מסויימת.
יתכן והמטרה הזו היא להתמודד באופן ישיר עם קושי, אם דרך תרגול תנוחה שלא אוהבים לתרגל, או דרך עימות עם סיטואציה שממנה מנסים להמנע.
יתכן והמטרה לשנה הנוכחית היא לגלות דרך הגוף שהשד לא נורא כל כך, שהאתגרים שניצבים לפתחנו הם יותר הזדמנויות מאשר מכשולים.
יתכן והמטרה לשנה הזו, היא למצוא את התרגול מחוץ לסטודיו בצורה מודעת, ולהבין את ההקשרים בין הדברים שלומדים בסטודיו ובין הדברים שחווים בחוץ.
יתכן והמטרה לשנה הזו היא השלמה וקבלה של מי שאתה ואולי היא המאמץ לשנות אספקטים בך שקשה לך להשלים איתם.
כל שנה שמסתיימת היא דרך חדשה שמתחילה, עם הבנות חדשות, עם רצונות חדשים ותפילות חדשות.
מי יתן והשנה הנוכחית תהיה ממלאת לפחות כמו זו שעברה, שבסופה נגלה שהגענו בזכות עצמנו למקומות טובים יותר מאלו שבהם אנו נמצאים היום.
