היה לי תלמיד, אדם מבוגר ומצחיק, שלמד אצלי באופן פרטי תקופה ארוכה. הוא סבל מכאבים שונים ונעזר בשיעורי היוגה בכדי להרגיש טוב יותר, לשפר את היציבה שלו שהייתה לקויה מאד ולטפל בבעיות במערכת השתן, שהסבו לו כאבים ודאגות. בשלב מסויים אותו תלמיד הפסיק לשלם עבור השיעורים ובסופו של דבר, נעלם.
לא ענה לשיחות ולא השיב להודעות.
במשך תקופה ארוכה ניסיתי להשיגו - בתחילה כדי לבקש ממנו את המגיע לי, כי הרגשתי שהדבר שחסר בכדי לסגור את מעגל הלימוד בינינו, הוא התמורה הכספית שהוא חייב לי.
בשלב מאוחר יותר, הרגשתי שאני חייב לברר מה שלומו, כי חשבתי, לאחר שהעלבון והכעס עליו התפוגגו, שאולי קרה לו משהו. אולי הוא הפסיק לשלם מסיבה מוצדקת.
אבל ללא הועיל. הוא לא ענה לשיחותי ולמרות שידעתי שהוא קורא את ההודעות ששלחתי, הוא בוחר שלא להגיב.
מאוחר יותר למדתי שמדובר באופיו של אותו תלמיד, וההמנעות מהתשלום היא מכוונת - הוא לא התכוון לשלם.
שוב כעס, שוב עלבון, שוב האגו הפגוע שלי מיסך כל יכולת להביט מעבר לעצמי.
עם הזמן, הרצון להשיג את המגיע לי הלך ונעלם. עם הזמן זה כבר הפך ללא חשוב. גם הרצון לדעת מה שלום אותו תלמיד, גם הוא נעלם.
חשוב מאלו, גם הכעס והעלבון נעלמו.
הפכתי למתבונן מרחוק על הסיטואציה הזו - השלמתי עם העובדה שאנשים הם אנשים, וכל אחד מהם סוחב איתו מטען שגורם לו להתנהל מול העולם בצורה מסויימת.
הבנתי שהכעס והעלבון הם המטען שלי ואין להם שום קשר ליכולת לשנות משהו כאן - מלבד השינוי שעלי לעבור בעצמי.
כשהבנתי את זה, דבר נפלא קרה.
תחושה של שחרור וחמלה התעוררה בי - כלפי עצמי וכלפי זה שבחר לפגוע בי במודע.
תחושה שמאפשרת גם לי וגם לו להיות מה שאנחנו, להסכים עם היותנו כלים נושאי תוכן רגשי ומוסרי, המתנהלים בעולם הזה מתוך מה שהעולם הזה יצר בנו.
בחרתי שלא להוסיף מטען שלילי לסיטוציה ובמקומו להוסיף מטען חיובי - בחרתי להחליף כעס בחמלה, עלבון בהשלמה ולהשתמש בסיטוציה הזו כמדרגה שמקדמת אותי צעד נוסף בדרך להבנה שלי את עצמי ואת הדרך בה אני מביט החוצה מתוכי אל העולם.
גם היוגה מדברת על היחס שלך אל אנשים בעולם והיא עושה זאת דרך פירוט של ארבע איכויות שאותן נרצה לטפח ולהצמיח בתוכנו:
ידידותיות כלפי אלו החווים שמחה מסביבנו, חמלה כלפי אלו החווים צער, שמחה בשמחתם של אלו העושים מעשים הראויים לשבח ושוויון נפש כלפי אלו העושים מעשים הראויים לגנאי.
הדרך שבה ניתן לפעול לפי ארבע האיכויות הללו, תמנע ממך להגרר להתחבטויות נפש שמקורן באגו שלך, תמנע ממך לסבול בעצמך (מכעס, מקנאה) ותמנע ממך מלגרום סבל לאחרים (נקמה ופגיעה).
דרך הבנה שיש בך את האגו הזה שמנסה לקחת על כתפיו את מטען החוויות והרגשות שלך, ניתן לנסות ולאמן את עצמך לרסן אותו, לראות את הפעולות שלך בעולם הזה דרך מבט יותר רחב - כך יפתח בפניך הנתיב להפחית עומס, להפחית סבל ולהתנהל בתוך חייך בצורה מפוייסת יותר.
