קונוטציה ראשונה למושג יוגה הוא תנוחות – קשות יותר או קשות פחות, אבל תנוחות.
בעיני רוחך עולה דמות של מישהו או מישהו שעושים משהו עם הגוף שלהם. הרבה פעמים, התמונה הזו שעולה לך בראש מביאה אותך לחשוב שאין קשר בין הגוף שלך ובין הגוף שמבצע את הצורה הזו שנמצאת בראש שלך או מול העיניים שלך. אבל עצרת רגע אי פעם לחשוב, מה זה בכלל אומר תנוחה ביוגה? למה זה טוב? והאם התנוחה הזו, שאותה ראית או עליה חשבת היא היא האידיאל הפיזי בתרגול?
מהי תנוחה ?
תנוחה או אסנה כפי שהיא נקראת במקור, היא מנח מסויים של הגוף, אותו מתרגלים מתוך רצון להשיג מטרה מסויימת. התנוחות עצמן והמעברים בין תנוחה לתנוחה, הם חלק קטן מעולם התוכן והמחשבה הגדול ששמו יוגה ויש להן מטרות מאד מאד ברורות.
בתחילה, התנוחות היו בעיקר תנוחות ישיבה, כאלו שהיה נוח לבצע כבסיס נוח לתרגול מדיטציה. בהמשך, פותחו ונלמדו סדרות אחרות של תנוחות, שמטרתן לחזק ולהבריא את הגוף ולשמור עליו כך, בכדי לאפשר למתרגל או למתרגלת, להגיע למצב בו הנשימה שלהם וכוח החיות שלהם זורמים בצורה מיטבית, השרירים שלהם מתחזקים והגוף שלהם מגיע למקסימום הפוטנציאל שלו, בכדי שיוכל לעשות את מה שהוא צריך לעשות ביום יום.
כל תנוחה וכל משפחה של תנוחות, תומכות במטרות גופנית ומנטאלית מסויימות ומתורגלות מתוך כוונה להשיג את התועלת שלשמה הן מתורגלות - תנוחות המחזקות את הגב, את מערכת העיכול, תומכות בגוף המשתנה עם הזמן ועם נסיבות החיים, תנוחות המשמשות להרגעת מערכת העצבים או שמעוררות אותה, תומכות במקרים של מחלה כזו או אחרת. כל תנוחה והאיכות שלה.
התנוחות הן המלצה. דרך הביצוע שלהן, היא המלצה.
אין הכרח לאף אדם לבצע אף תנוחה, בכדי לתרגל יוגה. אין הכרח לאף אדם לבצע תנוחה בצורה מסויימת וקבועה, בכדי לתרגל יוגה.
לתנוחות יש הגיון גופני ומנטאלי, שברגע שהוא מובן, כל אדם יכול להשיגו על ידי תרגול שמותאם לו, על ידי דרך שונה שמותאמת לו. יש דרכים רבות לתרגול כל תנוחה, כשהמשותפת לכולן היא השאיפה להשגת אותה איכות מסויימת שמתקבלת בתנוחה ספציפית, על ידי שמירה על אותו הגיון פנימי שעומד בבסיס התנוחה.
מעבר לאלו, חשוב מאד לזכור שתנוחה אינה צורה גופנית. היא אינה דרך שבה הגוף מונח במרחב. המתרגל תנוחה מסויימת אינו אמור לבחור תנוחה באקראי, לעצב את גופו כך שיראה בצורה מסויימת ואז להפסיק - הכל מתחיל בהבנה של המטרה אותה יש רצון להשיג באמצעת התנוחה.
לכן, התנוחה בפועל מתחילה עוד לפני שהצורה הפיזית שלה קיימת, היא מתחילה בכוונה.
לאחר שהכוונה מתבססת, על המתרגל להגיע בהדרגה למנח שיתן את יתרונות התנוחה, תוך התחשבות במגבלות הגופניות והמנטליות שלו, כפי שהן באות לידי ביטוי באותו הרגע ממש. כך שלעיתים, אצל אותו מתרגל אותה תנוחה תראה בצורה אחת ביום אחד ותראה אחרת ביום אחר - תראה אחרת, אך תביא לאותן תוצאות.
כאשר התנוחה, מקבלת את הצורה הסופית שלה כפי שהיא אמורה להיות באותו תרגול, מתחיל תהליך מנטאלי של חקירה ודיוק שמטרתו להבין האם התנוחה מרגישה יציבה, האם היא נוחה והאם הנשימה יכולה להתקיים בה בצורה חלקה ורציפה.
לאחר כל אלו, עוזב המתרגל את הצורה וחוזר בדרך שמרגישה נכונה, למצב ההתחלתי ובוחן את עצמו. הוא שואל עצמו, האם התנוחה השיגה את מטרתה, האם הנשימה התקיימה בה במלואה, האם תשומת הלב ניתנה במלואה והאם כעת ההרגשה טובה יותר.
אותו התהליך קורה בכל תנוחה או בכל רצף של תנוחות והוא מתקיים או לפחות אמור להתקיים בכל תרגול ולמרות שנדמה שזהו תהליך ארוך ומסורבל, בפועל זהו תהליך מהיר מאד הקורה בצורה כמעט אוטומטית, ברגע שהתודעה כבר מאומנת בדרך הזו.
אף תנוחה לא מתורגלת סתם, אף תרגול לא מתקיים סתם.
התנוחות מתחילות עוד לפני שיש להן בפועל צורה, ומסתיימות אחרי שכבר אין להן צורה - הצורה השלמה הנראית לעין היא לעולם רק אמצע התנוחה והיא אף פעם לא התנוחה עצמה במלואה לכן אף פעם לא ניתן לקבוע שצורה היא היא התנוחה.
נאמר שיוגה היא המטרה וגם הדרך אל המטרה - המטרה בתרגול תנוחות נקבעת לפני ונבחנת אחרי והיא כל הדרך אל ומהצורה הפיזית של התנוחה. אך התנוחה עצמה היא מעגל שלם של כוונה, ביצוע ובדיקה. רק הבנת הידע שעולה מתוך המעגל הזה יכול לקדם אותך הלאה לעבר שימוש נכון, בריא ומיטיב של תנוחות כחלק מתרגול שלם.
