על החשיבות של העצירה, כתבתי כבר בעבר (אפשר לקרוא את זה כאן). הפעם נדבר על עצירה אחרת, כזו שהיא מתודית כדרך להכין את עצמך לשלב הבא בדרך.
אז לפני שאזכיר עצירה, אני אדבר על תנועה ושוב אקח את התנועה מתוך המיקרוקוסמוס שהוא מרחב התרגול הפיזי, המזרון.
ישנו מונח מאד חשוב, שמתאר את התנוחה ההפוכה או המפצה שאמורה להגיע אחרי תנוחה מסויימת. המונח הזה נקרא פרטיקריאסנה והוא מתאר תנוחה שהפוכה בכיוונה ונמוכה יותר ברמת הקושי מתנוחה שביצעת כרגע.
כלומר, אם לדוגמא ביצעת כפיפה עמוקה לאחור, בכדי להשיב את השרירים שהשתתפו בכך לטונוס הטבעי והרגיל שלהם, ובשביל להשיב את הגוף אל המרכז בחזרה, לא יהיה נכון לכפוף כפיפה עמוקה לפנים אלא נכון יהיה לעצור במקום נייטראלי ולנוח ורק לאחר מכן לכפוף כפיפה רכה לפנים. כך ניתן להשיג את היתרונות של התנוחה העמוקה תוך שמירה על הגוף מפני פגיעה.
ההתוויה הזו, של עצירה מאזנת ולאחריה תנוחה מפצה רכה יותר, היא התוויה מאד הגיונית. המורה שלי נהגה לשאול: מה יקרה למוט ברזל אם נעקם אותו לצד אחד ומייד לאחר מכן אל הצד השני? התשובה היא שהוא יתחמם ונקודות הכיפוף, יחלשו ואולי אף ישברו במידה ונעשה זאת שוב ושוב.
עקרון הפרטיקריאסנה מנסה לבטל את הדבר הזה והוא אומר במילים פשוטות: התאמצת מאד בכיוון אחד, כעת יש לך צורך בעצירה קלה ולאחר מכן תהיה לך האפשרות לאזן את הגוף והנשימה בצורה מבוקרת, בכיוון השני.
העצירה שאותה הזכרתי בתחילה היא האלמנט החשוב כאן.
היא עצירה לצורך הערכה מחדש, לצורך ארגון מחדש וחישוב מסלול. היא עצירה שמספקת לגוף שלך מקום נייטררלי לשוב לעצמו ולהבין מה קרה לפניה וכיצד ניתן לשחרר או להשיב את אותו הגוף שלך למרכז השקט, בצורה שתסייע לפרוק את המתח שנוצר בו כתוצאה מהמאמץ שהשקעת בו.
לאחר העצירה הגוף כבר יודע מה לעשות. זוהי תובנה פנימית שעולה בעצמה.
והנה מתגלה שכמו על המזרון, כך גם שלא עליו: גם בחיים המאמץ מתמתן על ידי חשיבה, על ידי חשבון נפש אולי (מקום נייטארלי) ועל ידי מציאת הדרכים בהם המאמץ יכול להתפוגג. אני יכול להעיד על עצמי שלאחר שנים של עבודה משרדית, לא הייתי יכול לבצע שינוי מקצועי, ללא ההבנה שאני זקוק לפסק זמן, לעצירה שבה אני מבין מה הייתי עד עכשיו ומה אני רוצה להיות מעכשיו ולהתחיל להתקדם בכיוון בצעדי תינוק.
העצירה היא הדרך שלך לחזור פנימה, לחזור הבייתה אל עצמך. להבין מה עליך לעשות וכיצד עליך להתקדם,בטרם שזה קורה בפועל.
אז ורק אז מוט הברזל לא יחלש וישבר אלא ישמור על יכולתו לשמור את החוזק והגמישות שלו, לקראת האתגר הבא בחיים.
