לפעמים אתה לא יודע מאיפה זה יגיע לך, לפעמים זה מפתיע אותך למרות שאתה מצפה לזה.
ת. הוא תלמיד שלי, הוא מתרגל כחצי שנה אם אני לא טועה.
ת. הוא אדם רגיל לגמרי, עובד בעבודה רגילה באיזשהו מוסד בטחוני. הוא לא רוחני מדי, לא מתרגל אדוק, אבל מישהו שגילה את התרגול בגיל יחסית מתקדם בחייו, ועושה אותו כי הוא מרגיש שמשהו מסתדר לו.
ת. שואל הרבה שאלות, הרבה דברים מעניינים אותו, הוא חושב על התרגול ומתעניין כדי להבין דברים קצת יותר לעומק, זה דבר שאני מאוד אוהב שתלמידים עושים, יוצרים ומגלים עניין.
באחד מהשיעורים האחרונים, כאשר כל התלמידים עזבו, ת. נשאר אחרון ואמר לי תודה רבה על השיעור. עניתי לו שאין על מה ושאלתי אותו איך היה לו. זה היה שיעור שבו אילתרתי די הרבה ויצרתי רצפי תנועה שונים מאלו שאני יוצר בדרך כלל.
תשובתו הייתה "אני חושב שהיה לי בסדר".
צחקתי ושאלתי למה הוא מתכוון. למה הוא "חושב" שהיה לו בסדר.
אז ת. ענה לי תשובה שלא ציפיתי לה.
הוא ענה שהוא הגיע לשיעור במצב רוח מרומם ובהרגשה טובה, אבל באמצעו הכל השתנה.
"הרגשתי פתאום חוסר נוחות, הרגשתי שאני מתחיל לאבד סבלנות ולצאת מהריכוז" הוא הוסיף ואז הוא אמר משהו שגרם לי להיות מאד מרוצה.
"הגעתי למסקנה שאם אני לא אעשה משהו עם ההרגשה הזו, היא לא תעבור, והתחלתי לחשוב למה אני פתאום מרגיש את חוסר הסבלנות הזה?"
ת. אמר לי שהוא החליט לחשוב על מה שהוא מרגיש ולהבין למה הוא מרגיש כפי שהוא מרגיש.
"הרגשתי שהזזת לי את הגבינה" הוא אמר (אם זה משפט סתום, אז זה המקום לציין שמדובר בפאראפראזה לספר "מי הזיז את הגבינה שלי" שמדבר על שינוי והתמודדות איתו בעולם העסקים).
"הרגשתי שאני לא נמצא במקום בטוח " אמר לי ת. "הרגשתי שמשהו השתנה במקום המוכר הזה בשיעור, והשינוי הזה עירער לי את הבטחון".
הזכרתי לו שהשתמשנו בשיעור ברצפים מעט שונים מהרגיל והדברים הללו שהוא אומר לי, מוכיחים לי לחלוטין שהתרגול שלו עלה שלב.
מה אנחנו מאמנים למעשה, כאשר אנו מתרגלים יוגה? את הגוף? הנשימה? השרירים?
כן.
אבל בעיקר את יכולת הקשב שלנו לדברים שקורים בזמן שהגוף זז ובזמן שהנשימה מתרחשת ובזמן שהמחשבות עוברות. הקשב שלנו זז יחד עמן.
אנו מתרגלים את היכולת לא רק להקשיב, אלא גם להיות קשובים. היכולת הזו, תאותת לנו על שינויים שקורים בחיים שלנו, על ההרגשה שלנו כאשר אנו מצויים במקום נוח ועל ההרגשה כאשר אנו כבר לא.
כיצד אנו מגיבים לשינוי? כיצד אנו מתמודדים איתו?
האם שינוי בחיים, גדול או קטן, מערער את עולמנו או האם הוא גורם לנו להביט טוב יותר על עצמנו ולזהות את עצמנו בתוכו?
ת. תרגל יוגה בשיעור הקודם. לא כל מי שמגיע לשיעור באמת מתרגל יוגה.
הדרך הזו שעבר אדם רגיל, אדם מן היישוב, מהרגע שבו חייו התנהלו בצורה כזו שהוא פסיבי לחלוטין ועד הרגע שבו הוא הופך להיות קשוב לעצמו, פועל בצורה אקטיבית ומביט בצורה כנה בעצמו ובמה שעובר עליו - הדרך הזו, אותי מרגשת מאד.
