עולם שבו קורים כל כך הרבה דברים, יש כל כך הרבה משתנים וכל כך הרבה אפשרויות אי אפשר לתפקד בלי איזשהו הגיון פנימי שיתן איזושהי מסגרת קיומית. צריך לדעת את ההגיון התעבורתי כדי לא להדרס או כדי לדעת כיצד להגיע ממקום למקום, צריך לדעת את ההגיון החברתי בכדי לדעת כיצד לקיים קשרים בין אישיים וצריך לדעת (או להניח שיודעים) את ההגיון הקוסמי כדי להבין שהשמש זורחת והשמש שוקעת ובין לבין יש יום ולילה.
ההגיון הזה יוצר איזושהיא נחמה בכך שהוא תוחם את החיים שלך בתוך גבולות ומסגרות, מוחשיות יותר או פחות, ושכאוס או אי ידיעה הוא דבר שמצטמצם למינימום. אנשים אוהבים לדעת מה קורה, כדי למקם את עצמם בתוך הבלילה הזו ששמה חיים. אי ידיעת ההגיון הפנימי של החיים, ההגיון של הדברים הטריוויאלים יוצר פחד מכיוון שאיפשהו בפנים, לדעת מה קורה משמעו לדעת להשאר בחיים - שזה המנוע של כל הדברים.
בתוך כל אלו, כדי להתמודד עם הפחד של אי ידיעת הדברים, נוצרים הרגלים. ההרגל הוא דרך חשיבה או התנהגות שמקבלת איזשהו חיזוק פנימי. בשפה של היוגה ההרגלים האלו מובילים לאחת משתי דרכים - האחת היא השתוקקות או רצון להתקרב לכיוון של הדברים שעושים לנו "טוב" (המרכאות בכוונה) והשניה היא הרצון להתרחק מהדברים שעושים לנו "רע".
ההרגלים האלו יוצרים עוד משהו, חשוב וחזק אף יותר מהשתוקקות לדברים או רצון להתרחק מהם - הם יוצרים תבנית שיוצרת הגיון והגדרה פנימית. יש דברים שטובים לי ויש דברים שרעים לי. למה? ככה. מסיבות שונות ומשונות. התבנית הזו הופכת למעין מקרא של המפה ששמה "אני" או "החיים". מהרגע שיש מפה כזו ויש סדר והגדרה לכל אלו, וזה משהו שמתחיל כבר בשלב המוקדם מאד מאד של החיים, מתחיל לנבוט הפחד. הפחד שכל זה כבר לא יתקיים, שכבר לא תהיה הבנה של מה שקורה. שהתבנית תתפרק והכל יגמר.
להרבה אנשים קשה עם שינויים, בדיוק מהסיבה הזו. שינויים הם בבחינת שמיטה של הקרקע היציבה מתחת לדברים המוכרים ונפילה מטאפורית לתוך התהום ששמה אי הידיעה. אי ידיעה זה מפחיד, כבר הבנו את זה. ומפחיד - ובכן זה מפחיד.
אם תרגלת יוגה תקופה מסויימת בוודאי כבר נחשפת לרעיון של דברים קבועים ודברים משתנים. הרעיון שבסיסו הוא קיומו של דבר אחד קבוע, הוא המודעות ושל הרבה דברים שהם לא קבועים, שהם כל מה שהוא לא המודעות (בצורה מאד כללית. מאד מאד כללית אפילו).
הפחד הזה שדברים ישתנו, יסתיימו, ישברו את התבנית של כל מה שמוכר הוא הפחד לאבד אבל את כל מה שהוא לא קבוע, את כל מה שמשתנה. שינוי יכול להשפיע רק על מה שיכול להשתנות.
לימוד מעמיק חושף אותך לרעיון שאומר שניתן להבין שיש דברים משתנים ויש דבר קבוע - שכל דבר משתנה, דינו להשתנות, ושככה זה.
הנחמה שאפשר למצוא במוכר מתחלפת בנחמה שאפשר למצוא בעובדה הזו, שהכל משתנה תמיד.
גם הדברים שמרגישים מוכרים וקבועים, גם הדברים שמרגישים היום רעים או טובים. שלהתרחק ממשהו או להצמד בכוח למשהו, אומר להתעלם מהעובדה הזו ולמעשה להתרחק בהכרח ובמודע מהמקום המרגיע, שמקופל בתוך העובדה הזו.
הזמן פועל את פעולתו אם נרצה או לא, זו העובדה היחידה שקיימת בחיים הללו ולכן אם ברצונך כבר היום להתחיל ולשנות את דרך המחשבה שלך למקום שנותן לך ידיעה במשהו, אז עליך לחשוב רק על העובדה הזו. רק על העובדה שהזמן הוא "מחריב העולמות האדיר" כדברי קרישנה ללוחם האגדי, ארג'ונה.
