על וריאציות, אלתורים וגמישות מחשבתית בתרגול יוגה.
הכרתי תלמיד חדש, כמעט בן חמישים, אשר תרגל יוגה בעבר הרחוק ורוצה לחזור לתרגול - בעיקר בכדי להרגיע את כאבי הגב מהם הוא סובל ולהזיז את הגוף מעט.
השיעור הראשון עבורו היה שיעור היכרות הדדי - לא קשה מדי, לא קל מדי, כזה שיאפשר לו להכיר אותי אך בעיקר לי להכיר אותו ואת מגבלותיו. בסוף אותו שיעור ראשון, הוא עדכן שהוא מרגיש מצוין ואף קבע מיד שיעור נוסף, לשבוע שאחרי.
הכל בסדר, חשבתי לעצמי תוך שאני צועד לביתו, אוחז במחברת בה כבר היה כתוב תרגול נוסף ברוח זה הראשון. אך שהגעתי לבניין, הוא פגש אותי למטה, פניו נפולות.
"אתה לא מאמין מה היה לי" הוא אמר ואני התכווצתי מעט "האדרנלין מהשיעור הקודם התפוגג ולאחר יום החלו לי כאבי גב שלא נתנו לי לישון כל הלילה".
"מה עושים עכשיו?" חשבתי לעצמי. "השיעור שהיה מתוכנן להיום לא יוכל להתקיים, כמובן, לא במתכונתו הנוכחית לפחות".
לקחתי נשימה.
נזכרתי שאחד השיעורים המשמעותיים ביותר שיצא לי ללמוד, תחילה על עצמי כתלמיד, בהמשך דרך התנסות לא פורמלית כאסיסטנט בשיעור של המורה שלי ולאחר מכן בצורה רשמית במסגרת קורס המורים שלי, הוא נושא הווריאציות בתרגול והיכולת לאלתר תוך שיעור.
כשאני פוגש אדם או קבוצת א.נשים המעוניינים בתרגול יוגה, אני לא יודע עליהם דבר מלבד מה שהם בחרו לספר לי. לעיתים קרובות הידע שלי עליהם הוא מועט מאד, מכיוון שלא כל אחד מרגיש בנוח לשתף בכאביו אדם זר, הגם שאותו זר הוא המורה איתו היא או הוא מתרגלים את התרגול האישי שנקרא יוגה.
לעיתים הידע שיש לי מסתכם ב: חווה כאבים בגב התחתון, סובל מפריצת דיסק בין החוליות האלו והאלו או קבוצה בגיל השלישי, אשר פעילה בצורה בינונית. לדוגמא...
מכאן, גלגלי הידע היישומי מתחילים להסתובב והתרגול מתחיל לקבל צורה ותוכן.
"כל אחד יכול לתרגל יוגה" אמר מורה המורים ט.קרישנמצ'אריה, "אך לא כל אחד יכול לתרגל כל סוג של יוגה" .
מספר ישומיה האפשריים של היוגה הוא כמספר פניהם של המתרגלים והמתרגלות אותה. אין פה תבנית אליה צריכים להתאים עצמם המתרגלים אלא היוגה היא עצמה, כמים הממלאים את הכלי אליו הם נמזגים, מתאימה את עצמה לגוף ולנפש המכילה אותה.
הכרת הוריאציות לתרגול והיכולת לאלתר תוך שימוש בהן, אומרות למעשה דבר מאד בסיסי וחשוב - התנוחות, המעברים, הנשימה המותאמת, הרצפים, נושא השיעור והדרך בה שוזרים את כל אלו לסיפור קוהרנטי ומועיל - יש להם תכלית מסוימת, יש בהן איכות מיטיבה. אלו לא סתם צורות או טכניקות, אלו מנחים גופניים - נשימתיים ומניפולציות שנעשות עליהם, מכיוון שיש בהם להועיל למתרגל אותם בצורה כזו או אחרת.
ברגע שחושבים על זה כך, ברגע שעולים מעל לחשיבה הצורנית ומתבססים בהבנת התועלת שמאחורי כל זה, ניתן למצוא אלטרנטיבות לתרגול שאולי נראות אחרת, אך שיש בהן להשיג את אותן האיכויות המבוקשות. וכך אם קשה לאדם לעמוד, ינתן לו תרגול בישיבה או בשכיבה. אם קשה לאדם לנשוף באופן חלק ורציף, ינתן לו תרגול עם צליל. ברכת השמש מאתגרת מדי? דרך אחרת וקלה יותר תמיד תמצא.
הווריאציות בתרגול יכולות לתמוך גם בתלמידים המתקדמים יותר, אשר מסוגלים ומחפשים להגיע עמוק יותר, גופנית וגם מנטאלית. כל עוד האיכות נשמרת, הצורה עצמה יכולה להשתנות - להיות מאתגרת יותר או רכה ומאפשרת יותר.
וריאציות בתרגול, עוזרות למתרגלות ולמתרגלים להכיר טוב יותר את גופם, את מגבלותיו ויכולותיו וכך לבסס תרגול עמוק ומתאים יותר עבורם - כזה המתבסס על החקירה האישית - בכדי להפיק ממנו תועלת ולא על הנסיון לזוז כמו כולם, להיות כמו כולם, להראות כמו בספרים.
הגמישות המנטלית שמושגת משימוש בווריאציות לתרגול, משמשת גם את המורה אך בעיקר את המתרגלים - היכולת להבין בדרכים שונות איכויות גופניות ומנטאליות שונות, עוזרות לבסס הכרה והשלמה עם הגוף האישי, עוזרות ליצור גוון אישי גם בתוך התרגול הקבוצתי וגם בתרגול בבית.
היכולת לשמור על ראש פתוח ועל חשיבה לא מקובעת ותבניתית, היא קריטית להתפתחות התרגולית בדרך היוגה ולמעשה גם בחיים שמחוץ לתרגול הפורמאלי - היכולת לחפש ולמצוא את אותן איכויות שנדרשות בכל סיטואציה, בהתאם לנסיבות, עוזרות לנו בעצם להתמודד טוב יותר עם השינוי המתמיד שמאפיין את החיים שלנו, כבני אדם.
וכפי שאין דרך אחת נכונה תמיד להתנהל בעולם, כך אין דרך אחת נכונה תמיד לתרגל - התרגול מתאים את עצמו לצרכיו של המתרגל והופך בדרך הזו למיטיב, מועיל ופרקטי.
בכך הוא משיג את אחת ממטרותיה הבסיסיות של היוגה - לקדם את המתרגלים והמתרגלות בכל פעם קצת אל עבר מקום טוב יותר בחייהם.
